משפחה וילדים
אנחנו כועסים בשקט כשהוא נותן את המתנה הלא נכונה, או כשהיא לא חושבת לעזור בלי תזכורת. בראש שלנו יש תרחיש מפורט של מערכת יחסים אידיאלית, ואנחנו מדגים בחומרה...
אנו מדרגים מבלי משים שותף חדש על ידי בדיקת הרשימה הבלתי נראית של תכונות של קודמיו. ההשוואה ה"רפאים" הזו מונעת מאיתנו לראות את האדם האמיתי שמולנו, כי אנחנו.
אנחנו בטוחים שבאהבה הכל צריך להיות ישר, ואנחנו משליכים את כל זרם המחשבות, הספקות והפחדים שלנו על בן הזוג שלנו. אבל לפעמים שקיפות מוחלטת הופכת לסוג של ערפדיות...
אנו נושאים בגאווה את משאנו בשתיקה, מפחדים להיראות חלשים או מכבידים על בן הזוג שלנו. האשליה הזו של עצמאות מוחלטת יוצרת בינינו חומה בלתי נראית, כי אינטימיות אמיתית.
אנו נמשכים באופן בלתי מוסבר לאלה שמחלקים אהבה במינונים זעירים, כאילו זה הופך אותה ליותר ערך. אנחנו מוכנים לחכות שנים לטלפון מאדם שקר אצלנו בנימוס, ונבהלים כשמציעים לנו.
אנו דנים בקלות בפרטים אינטימיים, אך קופאים במבוכה כשמדובר בהוצאות כספיות או חובות. כסף נותר הטאבו הגדול האחרון בצמד, למרות שהם הופכים לרוב לגורם למלחמות
אנחנו נכנסים למערכות יחסים חדשות, גוררים מאחורינו מזוודות בלתי נראות מלאות בבגידות ואכזבות ממערכות יחסים קודמות. מזוודות לא ארוזות גורמות לנו להיזהר מפעולות
אנחנו נוטים לזכור את חודשי האהבה הראשונים כחג מתמשך, שוכחים מאותם רגעים של סרבול וספק שהיו גם קיימים. הצעיף הנוסטלגי הזה מקשה להבחין באדם האמיתי מאחורי
זוגות רבים מתגאים בכך שלעולם אינם רבים, ורואים בכך סימן להתאמה מושלמת. למעשה, מאחורי חזית כזו מסתתר לא פעם חשש מעימות או אדישות מוחלטת, כשכבר לא כדאי אפילו...
אתם חיים תחת אותה קורת גג, אבל אתם מדברים רק על חיי היומיום, כאילו יש ביניכם קיר זכוכית בלתי נראה. כל ניסיון לדבר על הבעיות המצטברות נתקל בתגובה...