קליפת בננה רגילה, שאנו זורקים ללא מחשבה לפח, מכילה מינוני שיא של אשלגן, זרחן ומגנזיום – בדיוק אותם אלמנטים שהורדים צריכים הכי הרבה כדי ליצור ניצנים.
המינרלים הללו נמצאים בצורה הנגישה בקלות לצמחים ונכללים כמעט מיד בתהליכים מטבוליים, מדווח כתב HERE NEWS.
הכנת העירוי אינה דורשת מאמץ רב: קוצצים דק את הקליפות של שתיים או שלוש בננות, מוסיפים ליטר מים חמימים ומשרים שלושה עד ארבעה ימים. הנוזל המוגמר מקבל גוון מעונן קל וריח ספציפי, אך לא חריף, המעיד על תחילת התסיסה.
צילום: HERE NEWS
יום אחד, הבעלים של גן ורדים קטן ליד סנט פטרסבורג, שנואשה להתמודד עם כלורוזיס בשיחיה, החליטה על השיטה הפשוטה הזו. להפתעתה, לאחר שתי השקיות בהפרש של עשרה ימים, העלים קיבלו צבע ירוק בריא ועשיר, והניצנים שהופיעו היו גדולים ובהירים מהרגיל.
לפני השימוש יש לדלל את העירוי המתקבל במים נקיים ביחס של אחד לאחד, כדי לא לשרוף את שערות השורש העדינות. השקה את הוורדים בשורש באדמה רטובה מראש, בשילוב הליך זה עם הטיפול השגרתי הרגיל בתחילת הקיץ.
גם את הקליפה המיובשת ברדיאטור אסור לזרוק – אפשר לטחון אותה במטחנת קפה ולהוסיף את האבקה הזו לאדמה בעת שתילת שיחים חדשים. זה יעבוד כדשן בשחרור איטי, ישחרר בהדרגה חומרים מזינים וישפר את מבנה הקרקע.
שיטה זו אינה דורשת עלויות כספיות לחלוטין, אך מביאה יתרונות מוחשיים, והופכת את הפסולת למשאב יקר עבור הגינה. הוא מדגים שלפעמים הפתרונות היעילים ביותר נמצאים על פני השטח, צריך רק להסתכל על דברים מוכרים מזווית אחרת.
קרא גם
- כאשר מלח רגיל מציל סלק מגורל לא טעים: נתרן כמפתח למתיקות
- כיצד שלבי ירח משפיעים על טעם הגזר: תצפיות נשכחות על אבותינו
