אנחנו רגילים לאכול ארוחת צהריים בלי להרים את מבטנו מהצג, לחסוך דקות יקרות לעבודה, וההרגל הזה עולה לנו הרבה יותר ממה שזה נראה.
הליכה קצרה באור יום באמצע היום היא לא מותרות, אלא כלי רב עוצמה לסנכרון השעון הפנימי ולאתחול תשומת הלב, כך מדווח הכתב של HERE NEWS.
אור שמש בהיר, במיוחד בשעות הבוקר והצהריים, הוא סמן הזמן העיקרי של המוח, הקובע בחוזקה את המקצבים הצירקדיים. הוא מדכא את ייצור המלטונין, הורמון השינה, ומאותת על הצורך בערנות ובריכוז גבוה.
צילום: HERE NEWS
עובדי משרד שמתרגלים הליכות כאלה מציינים פה אחד שצניחה בפריון אחר הצהריים, אם היא מתרחשת, עוברת בצורה חלקה ומהירה הרבה יותר.
אוויר צח ותנועה משפרים גם את זרימת הדם, לרבות זרימת הדם המוחי, שעוזר למצוא פתרון יצירתי לבעיה ממושכת. שינוי נוף והפסקה מהשגרה פועלים כמו סשן מדיטציה קצר, המאפשר לך לחזור למשימות עם פרספקטיבה חדשה.
הניסיון האישי של פרילנסרים רבים העובדים מהבית מאשר שיציאה מודעת של ארבעת הקירות לארוחת צהריים היא דרך למתוח קו בין משימות בוקר וערב.
טקס זה מונע הצטברות של עייפות נפשית ותחושה שכל היום עבר במקום אחד. גם במזג אוויר מעונן, רמת התאורה ברחוב גבוהה פי כמה מזו של האור המשרדי הבהיר ביותר.
נוירולוגים ממליצים לא להזניח את ההזדמנות הזו, מכיוון שקבלת חלק מאור היום באופן קבוע משפיעה ישירות על איכות שנת הלילה.
בערב, הגוף, לאחר שקיבל אות אור ברור במהלך היום, מייצר מלטונין מהר יותר וטוב יותר, ומעניק מנוחה עמוקה ומשחזרת. שים את הסמארטפון שלך בצד ופשוט תלך, תן לעיניים הפסקה מהתמקדות בחפצים קרובים והסתכל אל האופק.
השקעת הזמן הקטנה הזו תשתלם נאה בצורה של אנרגיה אחידה ובהירות מחשבה עד הערב.
קרא גם
- למה מתיחות הן חסרות תועלת לפני אימון: איך חימום בעצם מכין את הגוף ללחץ
- מה קורה אם אוכלים סיבים כל יום: עבודתו השקטה של גיבור בריאות לא מוכר
