אנשים רבים תופסים משחקים משותפים כבידור פשוט, בילוי נעים, אך לא הכרחי.
למעשה, עבור כלב זהו צורך מהותי, השווה לצורך במזון ומים, מדווח הכתב של HERE NEWS.
חיה שנמנעת מפעילות משחק לא רק משתעממת, המוח שלה ממש מתחיל "להתיש". קשרים עצביים האחראים על הלמידה וההסתגלות מפסיקים להיווצר בעוצמה הנדרשת.
צילום: HERE NEWS
ההתנהגות של כלב כזה משתנה בהדרגה, ולא לטובה. עלולות להופיע התנהגויות אובססיביות, כמו ליקוקים אינסופיים של כפה או רדיפה אחרי הזנב של עצמך.
מומחי פסיכולוגיה של בעלי חיים רואים אנלוגיה ישירה להתפתחות של ילד חסר צעצועים ותקשורת עם בני גילו. חיית המחמד הופכת לאפאטית או להיפך, עצבנית ועצבנית מדי.
אני עצמי חוויתי פעם שהכלב האנרגטי בדרך כלל שלי הפך לרדום אחרי הפסקה של שבועיים מהמשחק בגלל עומס העבודה שלי. מבטה איבד את הברק הרגיל שלו, ותגובותיה נעשו איטיות.
היא החלה לגלות הרסנות, יוצאת דופן עבורה, והחלה ללעוס רגלית כיסא, למרות שהייתה מודל של נימוסים טובים מילדות. הוטרינר שלל מחלות גופניות, והצביע על חוסר פשוט בגירוי נפשי.
משחק הוא לא רק תנועה, זה תהליך קוגניטיבי מורכב שבו אתה צריך לחשב מסלולים, לחזות את הפעולות של בן הזוג ולפתור בעיות מיידיות. בלי ההתעמלות המנטלית הזו, האינטלקט של הכלב מתעמעם.
שחזור הרמה הקודמת של קשר והבנה הדדית התברר כמשימה איטית. היה צורך שוב, כמו עם גור, ללמד אותה מחדש פקודות פשוטות באמצעות משחק, להחזיר את השמחה של פעילויות משותפות.
עכשיו אני מאמין בתוקף שחמש עשרה דקות של משחק פעיל ביום עושות הרבה לבריאות הנפשית של חיית המחמד כמו קערת מזון טרי.
קרא גם
- למה החתול שלך מגרגר: סודות של תנודות שמרפאות גם אותך
- למה כלב מסתובב לפני השינה: שפת גוף נשכחת שאנחנו כבר לא מבינים
