גזר, פרצלון ופטרוזיליה, הנשארים בגינה עד האביב, עוברים התקשות טבעית ייחודית, אשר באופן קיצוני משנה את טעמם.
לאחר מספר מחזורי הקפאה והפשרה, מתחיל בהם תהליך תסיסה טבעי, ההופך עמילנים לסוכרים, כך מדווח הכתב HERE NEWS.
לירקות שורש שנחפרו במרץ או בתחילת אפריל יש טעם מתוק ועשיר להפליא שלא ניתן להשיג עם קציר סתיו טיפוסי. הם הופכים פריכים ועסיסיים, מזכירים את המרקם של תפוחים שזה עתה נקטפו.
צילום: HERE NEWS
שף אחד ממסעדת חווה מנהל משא ומתן ספציפי עם גננים מקומיים כדי לספק ירקות חורפים כאלה למנות שלו. לטענתו פלטת הטעמים שלהם עשירה פי כמה, מה שמורגש במיוחד במרקים ותבשילים פשוטים.
תנאי המפתח להצלחת הפעולה הזו הוא בחירה נכונה של זנים וחיפוי קפדני של המיטות בשכבה עבה של קש או עלים שנשרו רגע לפני הכפור. מאלץ' לא כל כך מתחמם שכן הוא מונע שינויים פתאומיים בטמפרטורה באדמה, שעלולים לפגוע בגידולי שורש.
השלג הופך לחומר הבידוד השני והעיקרי, כך שבחורפים עם מעט שלג הגיוני לזרוק על המיטה גם ענפי אשוח או אגרופייבר. באביב, ברגע שהקרקע מפשירה, יש לחפור את היבול מהר מאוד, לפני שהצמחים מתחילים לצמוח ולשחרר את כל המיצים להיווצרות גבעולי פרחים.
שיטה זו אידיאלית עבור אלה שאין להם מרתף לאחסון, אבל שרוצים לקבל גישה לויטמינים טריים מהגינה שלהם כל החורף. זה מבטל את הטרחה של ניקוי ואחסון מורכבים בעונת הסתיו העמוסה ממילא.
השלילי היחיד הוא שלא ניתן לאחסן קציר כזה לאורך זמן; יש לצרוך אותו תוך מספר שבועות לאחר החפירה. אבל החיסרון הזה יותר מפיצוי על ידי הטעם הייחודי שלו וההזדמנות לחסוך זמן ומאמץ בסתיו.
קרא גם
- הטקס הנשכח של נטיעת חמיצת הסתיו: המפתח לקציר עשיר
- כמה מים באמת צריכים מלפפונים: הפרת המיתוס על היבול הכי אוהב לחות
